בלוז לנצח

FullTrunk_5

מאת אסף מואב

בלוז הוא סגנון מוזיקה שצמח בדרום העמוק של ארה"ב. האגדה מספרת על כך שנגן הגיטרה הראשון מכר את נשמתו לשטן כדי שיעניק לו את הבלוז. כבר בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת פרץ הבלוז בקרב הקהילה השחורה בארה"ב, במקביל לג'אז, ככלי לפורקן של תסכולים חברתיים ואישיים רבים. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא היווה את הבסיס למוזיקת הרוק'נ'רול בארה"ב ואת מקור ההשראה של צעירים רבים מאנגליה, שבשנות ה-60 הפכו אותו לבסיס של הרוק כפי שאנו מכירים אותו היום (מוזיקאים כמו אריק קלפטון, ג'ורג' הריסון והרולינג סטונס החלו את הקריירה שלהם כנגני בלוז).

למרות ההשפעות הנרחבות על התרבות המערבית, המוזיקה בישראל לא תמיד התחברה ישירות לבלוז. בימי קום המדינה מרבית ההשפעות המוזיקליות היו ממוזיקה מזרח אירופאית, עם שילוב אוריינטאלי מזרחי, וכמובן נגיעות של מוזיקה מסורתית יהודית. לאורך רוב השנים האחרונות, קשה היה למצוא בלוזיסטים בארץ, ובטוח כאלו שעושים מוזיקה בעברית.
לכן, היה מפתיע לראות חבורת צעירים בשם Full Trunk ממלאת את מועדון הבארבי בתל אביב השבוע בהופעת על טהרת הבלוז. ועוד בעברית. נכון, כבר היו לנו שירי בלוז בעברית, אותם הציגו אומנים כמו שלום חנוך ("תפסתי ראש על הבר" למשל), אהוד בנאי ("בלוז כנעני"), איפה הילד ("הנג אובר בלוז" המצוין) ואפילו מאיר אריאל ("סוף העולם בלוז"), אך מעולם לא היתה תחושה שהבלוז מצא לו מקום ומושב בארץ ישראל.

איכשהו בשנים האחרונות יש תחושה של שינוי במגמה. ההרכב הוותיק שליחי הבלוז למשל, שמופיע בארץ בשנים האחרונות עם קלאסיקות רוק, החליט לחזור למקורות עם מופע מחווה לקלאסיקות הבלוז הגדולות. יתרה מזאת, מוזיקאים עם שורשים אנגלו-אמריקניים כמו רוני פיטרסון ו"לייזר" לויד, חורכים את המדינה עם מופעי בלוז. מעבר לזה, התעוררות הבלוז הגיעה גם לערבי ג'אם והבמות פתוחות בתל אביב בהן מוזיקאים מכל הארץ יוצרים ערבי בלוז עתירי עשן, שנראה כאילו הגיעו מהדלתא של המיסיסיפי, או ממועדוני הבלוז של שיקגו.

אולי לאור כל אלו, לא מפתיע שמופע השקת האלבום של Full Trunk (שאולי מוכרים יותר כ-"גל ניסמן טריו") בבארבי היה מוצלח ביותר. ההרכב החל את ההופעה לבדו בקטע אינסטרומנטלי, אך מהר מאוד היה אפשר להרגיש את האנרגיות המתפוצצות של השלישייה. גל ניסמן הסולן הרהיב בסולו גיטרה, הבסיסט עופר ויינר לא הפסיק להתרוצץ, לרקוד ולעשות פרצופים לקהל, והמתופף יותם אלעזרי אפילו התכבד בשירה באחד השירים. Full Trunk, במקורם מהצפון, חורשים את הארץ בשנים האחרונות בהופעות. חלק מהשירים, סיפר ניסמן, אפילו נכתבו בדרכים ("איפשהו באזור אשקלון").

כאמור, Full Trunk השיקו את אלבום הבכורה שיצא לאחרונה, ובסיום ההופעה הם אף הציעו אותו למכירה מחוץ לבארבי ב"כמה שתרצו לתת". את האלבום הפיק ארז אלגרבלי, שגם עלה לנגן שני שירים עם ההרכב. אורחים נוספים בהופעה היו הבלוזיסט הצעיר, איתי פרל והזמרת המרשימה דיאנה גולבי, זוכת כוכב נולד, ששרה עם ההרכב גרסת כיסוי בלוזית ואפילה במיוחד לשיר "Mad About You" של ההרכב Hooverphonic. שיאו של הערב היה כשאירחו על הבמה את ההרכב Lucille, על כל נגניו והקפיצו את הבארבי לגבהים.

אמנם חברי ההרכב צעירים כולם, אך נראה כי הם מרגישים מאוד בנוח על הבמה, ואחד עם השני. גל ניסמן עצמו מזכיר מאוד את שלום חנוך, גם במראה וגם במחוות. הטקסטים חדים ומשוננים ועוסקים בנושאים שונים ואפלים כמו אכזבות, אהבות, התמכרויות (למשל השיר "כדורים") ונושאים רבים שמתאימים למוזיקת הבלוז האפילה שלהם. מרבית השירים הם קצביים ומקפיצים וההרכב נשמע מאוד מגובש. לעיתים יכולנו לדמיין עצמנו כאילו אנחנו בערב בלוז אפל בניו אורלינס. אה כן, למעט זה שהבלוז הוא בעברית. והאמת, השפה מתאימה לו.

חברי ההרכב מודים כי האלבום והופעת ההשקה הוציאו מהם הרבה אנרגיות, ולאחר מסע הופעות ארוך של כ-4 שנים, כרגע לא מתוכננות להם הופעות. נראה כאילו Full Trunk, שמביאה איתה רוח רעננה, צעירה ושובבה לסצינת המוזיקה הישראלית, תישאר איתנו עוד זמן רב. אין ספק שיש מחסור ביצירה בלוזיסטית בעברית. ו-Full Trunk מוכיחים שזה אפשרי, לכן שווה לעקוב אחרי התקדמות הקריירה שלהם ולהגיע להופעות, כי כמו ששר הגיטריסט גארי מור – Still Got The Blues – ועכשיו, הוא כאן כדי להישאר.

תגובות והערות אתם מוזמנים לשלוח לנו ב:http://www.goingout.co.il/contact_us.php

 

תגובה אחת “בלוז לנצח

  1. פינגבאק: בגאז' מלא של הפתעות / מאת: אסף מואב | הבלוג של GoingOut

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *