בגאז' מלא של הפתעות / מאת: אסף מואב

יש להקות, ספורות ביותר, שאף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה בהופעות שלהם. כלומר, אפשר לצפות שתהיה מוזיקה טובה ושהאנרגיות יהיו גבוהות, אבל מה יקרה באמת, את זה אין לדעת. אחת מאלו היא Full Trunk שחגגה השבוע בבארבי בתל אביב את השקת האלבום השני שלה, Time For Us To Move. אחרי שנתיים שהלהקה הזאת בהילוך גבוה, חורשים את הארץ צפונה ודרומה, היה כיף לראות אותם ממלאים את הבארבי במאות אנשים.

למי שלא מכיר את ההרכב (נותרו כאלו? באמת?), מדובר על הרכב צעיר שמנגן בלוז רוק מהיר, קצבי ומשובח. האלבום הראשון שלהם, שנקרא על שם הלהקה, כלל בלוז ורוק בשפה העברית ויצא לפני כשנה וחצי (אפילו כתבנו עליו פה) עם אמירה מוזיקלית מאוד חדה – להחיות את הרוקנרול בעברית. כבר שם הם הצליחו לקנות לעצמם קהל מעריצים נאמן ונלהב. את האלבום הנוכחי, הפעם על טהרת השפה האנגלית, הם יצרו באמצעות פרויקט הדסטארט (גיוס כספים המוני) שהפך אותם לקשורים מאוד למעריציהם.

ואכן, תכונה רבה הורגשה באולם לפני תחילת המופע. הקהל, שהורכב ממגוון גילאים, ציפה כולו לחומרים החדשים שההרכב תכנן לחשוף, רבים מהם עם תחושת שייכות לפרויקט שהם סייעו ליצור. באיחור מתבקש עלתה הלהקה לבמה וההתרגשות היתה רבה. ההופעה הורכבה ברובה מהאלבום החדש של הלהקה, ולכן התנהלה ברובה באנגלית. השירים הראשונים מצאו את הקהל והלהקה מהוססים בתחושותיהם לשירים, אפילו קצת רגועים מדי ביחס למעמד. את האנרגיות הגבוהות שמר אדם בתחפושת של אריה עם חולצה של הלהקה, שלא הפסיק להתרוצץ בקהל.

כל זה החל להשתנות כאשר אל הבמה עלתה דיאנה גולבי. יוצאת כוכב נולד היא חלק מארסנל האורחים הקבוע של הלהקה, עד כי באלבום האחרון אפילו התארחה בשיר "Think You're A Man, Think Twice Again", אותו גם ביצעה בהופעה. אחרי גולבי הציגה הלהקה את החלק הרגוע יותר של המופע עם השירים האקוסטיים מהאלבום ועם הסינגל השלישי שלהם "Baby Put The Gun Down", אותו מסיים גל ניסמן, הסולן-גיטריסט והרוח החיה של ההרכב, עם סולו ארוך אה-לה דיוויד גילמור.

ההפתעה הבאה במופע הגיעה עם הצטרפותה של הזמרת המוכשרת גל דה-פז אל ההרכב על הבמה. יחדיו ביצעו את השיר "Without a Sight" אשר גם הוא מופיע באלבום החדש, ולאחר מכן הרימו את הבארבי לאוויר עם ביצוע משותף לבלדת הבלוז הוותיקה "I Just Want to Make Love to You". מכאן המופע רק המשיך להמריא. הפולטראנקיסטים החריפים ניגנו כמה שירים בעברית מהאלבום הראשון ואז הזמינו לבמה את ההרכב המקפיץ Lucille לשיר איתם שני שירים נוספים.

שיאו של המופע הגיע עם ההמנון Time For Us To Move, כשמו של האלבום החדש, בלוז-רוק במזרחית. כן כן, במזרחית. בהדרן הם עוד נתנו ביצוע של קלאסיקת הבלוז "Hoochie Coochie Man" וסיימו בטון רועם כשהם כמעט מפרקים את הבמה.

השקת האלבום השני מוצא את הלהקה במקום אחר, טוב יותר מזה שהיתה בשנתיים האחרונות. הפגנת הכוח שהינה למלא את הבארבי היא משהו שלא בא ברגל, וגם לא בקלות, ואת זה ניתן לזקוף רק לחברי ההרכב הזה ולמוזיקה שהם יוצרים. למרות הבעיות בסאונד הלהקה לא הרגישה "קטנה" על המקום והבמה נראתה מכובדת. הרבה מזה נובע מאופן בו ההרכב מתקשר עם מעריציו, בעיקר ברשתות החברתיות אבל גם הרבה בהופעות ברחבי הארץ במהלך השנים. אולי זו השטותניקיות של עופר ויינר, הבסיסט, שנותנת תחושה של אינטימיות מאוד גדולה בין הלהקה לקהל. בסופו של הערב הקהל היה מסופק, וההבטחה של הלהקה "לפרק לאנשים את האוזניים" התממשה. האלבום החדש של פולטראנק נותן הוכחה נוספת לרוח הרעננה שהלהקה הזו מספקת, והעתיד עבורם נראה ורוד. ומלא בהפתעות.

צילום: Victor Muper

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *